מטרת הבדיקה הפנסיונית היא לוודא שהנקלט צבר פנסייה מספקת במועד הקליטה ובהתאם לגילו, ושהוא עתיד לצבור פנסייה נוספת שלא תפחת מפנסיית המטרה של הקיבוץ, עד הגעתו לגיל פרישה. בלשון אחר – מטרתה לוודא שבמועד יציאת החבר הנקלט לפנסייה הקיבוץ לא יידרש להשלמת תקציב פנסיוני עבורו.
קיימות שתי שיטות לחישוב הפנסייה הנדרשת במועד הקליטה: השיטה הלינארית והשיטה המעריכית.
- בשיטה הלינארית בודקים את צבירת הפנסיה בסכום קבוע בכל שנה, החל מגיל תחילת צבירת הזכאות ועד לגיל פרישה. על פי שיטה זו, משמעות הצבירה של סכום נתון זה ה בגיל 35 ובגיל 60.
- בשיטה המעריכית מתחשבים בכך שסכום שיופקד לקרן הפנסייה בגיל צעיר יקנה פנסייה גבוהה הרבה יותר מאותו הסכום שיופקד לקרן הפנסייה בגיל מבוגר. ככל שטווח זמן זה ארוך
יותר כך השפעתו משמעותית יותר, זאת בשל התחשבות בריבית דריבית על החיסכון. בשיטה זו ניתן משקל יתר לשנות החיסכון וצבירת הזכאות הראשונות לעומת המאוחרות, מתוך הנחת תשואה לאורך זמן על ההון.
להלן דוגמא והסבר להבדל בין השיטות עבור גבר בן 40:
- בשיטה הלינארית – נקלט בן 40 אמור לצבור פנסיה בגובה של 10 שנים (מגיל 30 ועד גיל 40) חלקי 37 שנים (ותק מקסימלי מגיל 30 ועד גיל פרישה – 67) כפול פנסיית המטרה. כלומר – ₪ 1,127 = ₪ 4,171*10/37.
- בשיטה המעריכית – עבור נקלט בן 40 יש לבדוק מה ההפקדה החודשית שגבר בן 30 צריך להפקיד מגיל 30 ועד גיל 67 על מנת להגיע לפנסיית המטרה. לאחר מכן יש לבדוק כמה פנסייה היה צובר הנקלט שלנו אילו היה מפקיד את ההפקדה החודשית הנדרשת מגיל 30 עד לגיל 40. התוצאה שאליה נגיע (בקירוב) היא כ- 40% מפנסיית המטרה – 1,886 ש״ח לחודש.
שימו לב שכל אחת משיטות החישוב מניבה תוצאת זכאות נדרשת שונה בתכלית עבור אותו החבר ועם אותם נתוני בסיס. הבחירה בכל אחת מהשיטות היא לגיטימית. עם זאת השיטה המעריכית משקפת באופן נכון יותר את הפנסייה שהנקלט צריך היה לצבור עד הגיעו לקיבוץ, על מנת שלא יהיה לעול תקציבי על הקיבוץ בגיל
הפרישה.
בהגיעכם לבחור את שיטת החישוב הפנסיונית עבור נקלטים בקיבוץ, יש להביא נתונים אלו בחשבון.
תהליך בדיקת זכאות פנסיונית:
- הנקלט חותם על ייפוי כוח למסלקה הפנסיונית בטלפון הנייד או במייל.
- נתוני המסלקה הפנסיונית מכילים את כל המידע הקיים על תוכניות הפנסיה, הגמל וההשתלמות של הנקלט.
- אנו מחשבים את גובה הפנסייה שנקלט צריך היה לצבור בהתאם לגיל, למגדר ולמדיניות צבירת הזכאות המוגדרת על ידי הקיבוץ (לינארית/מעריכית) ומשווים לפנסייה שהנקלט צבר בפועל.
- אם הפנסייה שהנקלט צבר גבוהה יותר מזו שצריך היה לצבור – הוא מאושר להמשך התהליך. אם הפנסייה שצבר נמוכה ממה שצריך היה לצבור, עליו להשלים את החוסר באמצעות הפקדה לקרן הפנסייה.
- אנו נמליץ על סכום ההפקדה, על המוצר הפנסיוני ועל אופן ההפקדה המיטביים. לכל קיבוץ ולכל מקרה ייתכן פתרון אופטימלי שונה. בענף הפנסיוני קיימים מגוון מוצרים – פנסייה ותיקה, פנסייה חדשה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים ועוד. גיל הנקלט, שיעור החוב, מדיניות הקיבוץ, נושאי מס ועוד, כל אלו ממלאים תפקיד בבחירת הפתרון המיטבי.
- במידה שהנקלט נמצא במצב של חוסר פנסיוני ניתן גם לשקול אפשרות של רישום החוב שלו כנגד קיזוז פירות נכסים עתידי או מנגנון קיזוז אחר.