הפקדה של 2,775 שקל בחודש הופכת אחרי 30 שנה לכ-1.93 מיליון שקל, ובמקדם המרה של 190 לקצבה של כ-10,150 שקל
כתבי אתר ביזפורטל
2,775 שקל בחודש הם ההפקדה הפנסיונית של עובד שמרוויח 15 אלף שקל ומפריש לפי שיעור בסיס של 18.5%. הסכום מתחלק ל-6% מהעובד, 6.5% מהמעסיק לתגמולים ו-6% לפיצויים, והוא מגיע ל-33,300 שקל בשנה. שני עובדים עם אותו תלוש בדיוק יכולים להגיע לגיל הפרישה עם פער של מאות אלפי שקלים, וההסבר נמצא בארבעה משתנים: שיעור ההפקדה, השכר המבוטח, דמי הניהול ורצף החיסכון.
1.93 מיליון שקל היא הצבירה המתמטית של הפקדה כזו אחרי 30 שנה, בהנחת תשואה ריאלית ממוצעת של 4% בשנה. אחרי 35 שנה הסכום מגיע לכ-2.54 מיליון שקל ואחרי 40 שנה לכ-3.28 מיליון. הפער בין 30 ל-40 שנות חיסכון הוא 1.35 מיליון שקל, בעוד ההפקדות הנוספות עצמן מסתכמות ב-333 אלף שקל בלבד. כל השאר הוא תשואה שהצטברה על הכסף המוקדם.
18.5% או 20.83% זה הבדל של 240 אלף שקל
20.83% הוא שיעור ההפקדה המקובל בהסדרים שכוללים סעיף 14 עם רכיב פיצויים מלא של 8.33%. בשכר של 15 אלף שקל מדובר ב-3,124 שקל בחודש במקום 2,775, תוספת של 349 שקל. לאורך 30 שנה בתשואה ריאלית של 4%, התוספת הזו לבדה מייצרת כ-242 אלף שקל של צבירה נוספת.
המשמעות בקצבה חדה יותר. במקדם המרה של 190, סדר הגודל שמשמש גבר נשוי שפורש בגיל 67, צבירה של 1.93 מיליון שקל מייצרת קצבה של כ-10,150 שקל בחודש. צבירה של 2.17 מיליון שקל מייצרת כ-11,420 שקל. ההפרש הוא 1,270 שקל בחודש לכל החיים, ומקורו בשיעור הפקדה שמופיע בהסכם העבודה ולא בהחלטת השקעה כלשהי.
המקדם עצמו משתנה לפי גיל הפרישה, מין, מצב משפחתי, אחוז השאירים ותקופת ההבטחה. גבר נשוי יליד 1965 שפורש בגיל 67 משתמש במקדם סביב 190, ואישה באותה שנת לידה סביב 188. פורש בלי הבטחת שאירים יכול להגיע למקדם סביב 177, כלומר קצבה גבוהה יותר על אותה צבירה. מיליון שקל במקדם 187.9 מייצר 5,322 שקל בחודש, ואותו מיליון במקדם 177.16 מייצר…